גדנ"ע
גדוד נוער עברי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גַּדְנָ"ע (גדודי נוער או גדודי נוער עברי) הוא ארגון ישראלי לחינוך טרום צבאי. הגדנ"ע הוא מסגרת חסות של צה"ל שאמונה על הפעלת הנוער והכנתו לשירות צבאי. מקום המדינה ועד תחילת שנות ה-90 פעלה המערכת כפיקוד ייעודי שקם כהמשך ועל בסיס מסגרת הגדנ"ע המחתרתית שהפעיל ארגון ההגנה בשנות הארבעים, בה הוכשרו בני הנוער לשירות במסגרות כמו חי"ש ופלמ"ח.
פעולות הגדנ"ע השונות הקנו תודעה ביטחונית, מגוון מיומנויות שימושיות וערכים ציוניים-עבריים לנערים שהתנדבו למסגרת. תכליתן הייתה מתן היסודות הדרושים ללוחם איכותי שיקבל את מרבית הכשרתו במסגרות הצבאיות הבוגרות, העסקת הנוער במשימות בלתי אלימות לפי צורכי היישוב וכן הכשרת כוח עתודה לוחם לעת צורך. הפעילות היומיומית התקיימה בחשאיות עד עזיבת החייל הבריטי האחרון, ונשאה "אופי רומנטי", כפי שתיארו זאת השותפים לסוד.
במלחמת העצמאות אלפי גדנ"עים השתתפו במאמץ המלחמתי כמזוהים עם הגדנ"ע או כבוגרי המסגרת בפלמ"ח או בחי"ש. המשימות שהוטלו על הגדנ"עים נעו בין קישור, קשר, סיוע בבתי חולים וביצור עמדות לבין לחימה פנים אל פנים, הטלת פצצות ממטוסים, צליפה והפעלת נשק כבד כמו מרגמות, נשק נ"ט ומקלעים. חלקם של הגדנ"עים בלחימה בירושלים, ושל פלוגת יהונתן בפרט, היה חיוני ושימש השראה למספר ספרי נוער.
עם תום מלחמת העצמאות המסגרת הפכה לממלכתית, בדמותו של פיקוד הגדנ"ע ובאופן טבעי, איבדה את אותה רומנטיות. בשנותיו הרבות, קיים הפיקוד פעילויות, מפעלים ומסגרות שונות להפעלת בני נוער, כשהדגש עבר מן המאמץ הצבאי למאמץ לאומי - חינוך וקליטת עלייה. פעילויות אלו היו בעלות מטרה כפולה - הן לטובת הנוער והחברה (חינוך לאזרחות טובה, חוגים להפעלת נוער עולה, נוער טעון טיפוח ונוער מנותק) והן לטובת הצבא והמדינה (כמו מסגרות להגברת העיסוק בתחומים שנדרשים בצבא וסיוע בצעדיה הראשונים של מדינת ישראל - הן מבחינה צבאית והן מבחינה לאומית). פיקוד הגדנ"ע פעל בקרב יישובים ומוסדות אזרחיים כמו בתי ספר (בחלקם, שיעורי הגדנ"ע היו חלק מתוכנית הלימודים), כשאת הפעילות שניתן להגדירה כצבאית הועיד למתקנים שעמדו לרשותו.
כך למשל, פיקוד הגדנ"ע הפעיל את הנוער במשימות לאומיות שונות (השירות הלאומי) בימי שלום כמו ייעור, עבודות תשתית, וכן במשימות לשעת חירום, שבמסגרתן הנוער החליף עובדים במשק שגויסו לשירות מילואים. הפיקוד הפעיל נוער עולה בחוות חקלאיות וסייע בקליטתם בארץ של העולים בגלי העלייה השונים, חבורות נוער רחוב הופעלו במסגרות כמו הגדנ"ע כדורגל. כן התקיימו חוגים שונים שהבולטים ביניהם היו חוגי הקליעה, הטיסנאות, הימאות והקשר שתרמו רבות לפיתוח תחומים אלו באזרחות ובתוך צה"ל. הפיקוד קיים תזמורת סימפונית, עיתון, תוכנית רדיו ולהקה, ארגן את מרוץ הלפיד הראשון וכן חידוני תנ"ך ולימודי ארץ ישראל.
האימון המרוכז (או אימון התנסות בבסיס גדנ"ע שמכונה כיום בפשטות "שבוע גדנ"ע" ופועל עד היום), שהתקיים בבסיסי האימונים של הגדנ"ע, נותר המפעל המוכר ביותר של הפיקוד. מפעל זה נועד להקנות ידע שישמש מאוחר יותר את הנער כשיתגייס לצה"ל. בהמשך הדגש עבר מהכשרה מעשית כמו תפעול נשק להכנה לקראת השירות, בעיקר בתחום המידע הדרוש למתגייס (כמו הליך שרשרת החיול) ובאמצעות הדמיה של אווירת המסגרת הצבאית - תנאי המחיה, המשמעת הנוקשה, ציות לפקודות ומאפיינים נוספים שעלולים לרוב לגרום למצוקה נפשית למי שאינו מורגל בהם.
פעולות הגדנ"ע בהווה מופעלות על ידי מערך מג"ן בחיל החינוך והנוער, בשיתוף, הנחיה ופיקוח של מינהל חברה ונוער[1] במשרד החינוך והאגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון. חילות שונים בצה"ל מפעילים מסגרות גדנ"ע נפרדות לשם הגברת המודעות על החיל בקרב בני נוער, איתור ומיון מועמדים לשירות בהם וכן הכשרתם. כיום עיקר פעילות הגדנ"ע מתרכזת בהכנה לקראת גיוס, אך עד להקמת צה"ל ובהתאם לקיום הרעוע של היישוב, לנוער של ימי המנדט הבריטי נועדו תפקידים אחרים לגמרי מהמקובל היום.